בקצרה: שחיקת חמלה (Compassion Fatigue) היא תשישות רגשית ופיזית שמתפתחת אצל הורים כתוצאה מטיפול מתמשך ואינטנסיבי בילדים. היא שכיחה, היא לא אומרת שאתם הורים לא טובים – ויש דרכים מעשיות לצאת ממנה. במאמר: איך מזהים אותה, במה היא שונה משחיקה רגילה, ו-7 כלים להתמודדות.
אם גם אתם מרגישים לפעמים שאתם פשוט מותשים מההורות ושלל משימות החיים מסביב,
אתם עייפים, חסרי סבלנות, צועקים יותר, ורק רוצים שהיום הזה כבר יגמר ושילכו כבר לישון.
למרות כל האהבה והרצון הטוב, קשה לכם כבר להכיל את הצרכים האינסופיים והטיפול בילדים.
אתם מוצאים את עצמכם מתקתקים משימות אבל מחכים בלב ושיגיע כבר הזמן שהילדים כנסו למיטה.
זה לא שאתם הורים לא טובים,
זה לא שאתם לא אוהבים אותם, אתם הורים מעולים. אני חותמת על זה בעיניים עצומות.
ייתכן שאתם חווים תופעה שנקראת "שחיקת חמלה", (Compassion Fatigue)
וזה הרבה יותר שכיח ממה שאתם חושבים
אז מהי שחיקת חמלה?
שחיקת חמלה היא תשישות עמוקה – רגשית, פיזית ולעיתים גם רוחנית.
היא מתפתחת בהדרגה כתוצאה מחשיפה ממושכת וכרונית לסבל או טיפול אינטנסיבי ותובעני אחרים.
כהורים, אנחנו נמצאים בתפקיד טיפולי תמידי, חשופים לרגשות מורכבים, למאבקים ולצרכים של ילדינו,
וזו למעשה "העלות הפסיכולוגית שלנו כמטפלים עיקריים" כהורים לילדים,
כחלק הטיפול האינטנסיבי העומס 24/7 של הורות בתוך שאר משימות החיים שמטרידות אותנו
איך שחיקת חמלה מתפתחת אצל הורים?
המונח "שחיקת חמלה" מתאר תגובה הנגרמת מ"חמלה מוגזמת, אמפתיה והזדהות עם כאבם של אחרים".
כזה שאנחנו מתערבבים בו בלי יכולת וויסות, ולא מצליחים להפריד בין הכאב או הקושי שלנו ושל האחר, וזה נמשך לאורך זמן.
איך זה מרגיש בהורות?
ייתכן שתחוו עייפות פיזית, קשיי שינה, מצוקה רגשית, עצבנות, אובדן הנאה, תחושת חוסר אונים, קהות רגשית ואף ירידה בתפוקה ובתפקוד.
אתם עלולים להרגיש ש"נגמרה לכם החמלה", או נפגעה היכולת האמפתית שלכם, וקשה לכם להזדהות עם מצוקת הילדים כמו פעם.
כנגזרת לכך הפרשנות שלכם להתנהגות שהילד עושה, גורמת לך "לאבד את זה", להפוך כל "עכבר" ל"פיל" דרמתי.
ואז אותה פרשנות מדביקה לילד סטיגמות או "אופי" שלא ניתן לשינוי.
זה יכול להבוא ליד ביטוי המחשבה שהוא "סתם ממציא כדי למשוך תשומת לב" ולא קרה כלום . שהוא עושה את זה אישית נגדכם, שהוא סתם מתבכיין או רגשן, ובאופן כללי התחושה מול הילדים היא שהם פשוט לא סופרים אתכם ואיבדתם את הסמכות ההורית.
האמת זה ממש לא הסיבה…
מה קורה כשמתחילים הניצנים הראשונים של השחיקה?
בשל תחושת חוסר האונים, אתם מרגישים שנגמרים לכם הכוחות להתמודד ולהחזיק את הקושי והכובד הזה של ההורות על הכתפיים שלכם.
אתם עובדים על אוטומט ורצים כדי לסמן עוד וי ברשימת הTO-DO-LIST של היום, ממשיכים לנסות לבד למרות העייפות הפיזית, למרות המצוקה הרגשית, אבל אתם בכל זאת ממשיכים באופן אבסורדי, לעשות את אותו הדבר ולצפות שמשהו ישתנה. ויש לזה מחיר כבד,
כי מבלי ששמתם לב, שחיקת החמלה שאתם חווים,המכניסה לסחרור ביחסים בין בני הבית למן מרה שחורה וסחרור ביחסים. בהורות. במשפחה
מה ההבדל בין שחיקה ושחיקת חמלה?
חשוב להבדיל בין "שחיקה" (Burnout) לבין "שחיקת חמלה".
בעוד ששחיקה כללית קשורה יותר ללחצים הנובעים מדרישות תפקיד ותנאי עבודה ארגוניים,
שחיקת חמלה היא סוג ספציפי של שחיקה הנוצר כתוצאה ממגע מתמשך עם סבל, צרכים, אינטנסיביות טיפול או לעיתים אפילו טראומה של אחרים – במקרה שלנו, סבלם וצרכיהם של ילדינו.
אז מה עושים כדי להיטיב את תחושת הרווחה האישית שלנו?
החדשות הטובות הן ששחיקת חמלה ניתנת למניעה ולטיפול.
כלים מעשיים להתמודדות עם שחיקת חמלה – בתכל'ס של החיים
1. מודעות והכרה
הצעד הראשון הוא להכיר בקיומה של התופעה ובעובדה שאתם לא לבד.
זהו מצב נפוץ וטבעי בקרב הורים, הרבה יותר ממה שאתם בכלל יכולים לדמיין.
אני פוגשת את ההורים עם "שחיקת חמלה" בקלינקה על בסיס שבועי.
חשוב שתדעו שאפשר לעשות עבודה נהדרת בקליניקה כדי למגר את השחיקת החמלה ולעלות את תחושת הרווחה האישית שלכם ממש במספר מפגשים בודדים.
2. טעינת מצברים וזמן לעצמכם
דאגו באופן אקטיבי למילוי הצרכים שלכם ההורים. בדברים שעושים לכם טוב וממלאים את הנפש
אני לא מדברת על אוכל שתיה או שינה, זה חשוב לפיזי ברור, אבל יש עוד צרכים מעבר, כאלה שתומכים בנפש.
מצאו זמן לפעילויות שמרגיעות ומטעינות אתכם, גם אם זה רק 10 דקות של שקט ביום.
הרעיון הוא זמן לעצמכם!
שימו את זה בלו"ז -רשמו את זה ביומן כפעילות שחייבת להתבצע. אחרת ממש קל למסמס את זה כי… וזה מבלי שהכנסנו את יש את משימות החיים
רעיונות לטעינת מצבר החמלה ולהעלאת תחושת הרווחה
לשמוע מוזיקה מפלייליסט אהוב,
לצאת לראות פריחה או סתם סיבוב ברחוב,
כמה דקות של קפה בשקט עם עצמכם,
מקלחת טובה שאתם שרים בקולי קולות, שיחה עם חברה, מה שעושה לכם טוב.
3. זיהוי גבולות ובקשת עזרה
למדו לזהות מתי אתם מתחילים להרגיש עמוסים, ואל תהססו או תתביישו לבקש עזרה.
מבן/בת הזוג, מהמשפחה המורחבת, מחברים, ואף מאנשי מקצוע – תמיכה סביבתית היא קריטית בהקשר הזה
4. טיפול עצמי, הכרת תודה ומיינדפולנס
שלבו בחיי היומיום הרגלים של טיפול עצמי. עבודת מודעות אישית. פעילות גופנית. תזונה מאוזנת ותרגול שיטות הרגעה כמו מיינדפולנס.
גם דקות ספורות של נשימה מודעת יכולות לחולל שינוי.
והשוס!..
המלצת ההמלצות שאתם לא תלויים באחרים אלא רק בעצמיכם!!
הכניסו הרגל הוכרת תודה יומיומי על הטוב והיש בחיים שלכם.
יתרונות להכרת תודה ואיך זה מועיל להורדת סטרס
מחקרים מהפסיכולוגיה החיובית מראים איך שימוש ותרגול יומיומי של הכרת תודה מסייעת לעלות את תחושת הרווחה האישית, משנה את מבנה המוח ומעוררת אזורים בו המפחיתים סטרס.
התמקדות בטוב והיש בחיים משנים פעילויות מוחיות ומאפשרות להתמודד טוב יותר עם המציאות שהחיים מזמנים. אמצו את זה לחייכם תרגישו בהבדל.
איך עושים את זה? פשוט פשוט פשוט
כל יום, בבוקר או בערב, רשמו 5 דברים קטנים כל יום שאתם מודים עליהם. באמת מעומק הלב.
על כוח שיש בך, על חיוך מאדם ברחוב, על שיתוף פעולה של הילד עם אחיו. שמצאת חניה קרובה. על הכריך השווה שאכלתם היום. על שהספקתם לרכבת בזמן.
התרגול היום יומי והזרקור על הטוב, מאפשר לנו לשים לב "לדברים קטנים" שקרו במהלך היום במירוץ החיים וללא העצירה הזו , אנחנו לא מצליחים לשים לב אליהם תוך כדי ריצה והיו מתמסמסים לנו בדרך .
לא חבל לפספס את זה?!
5. חיזוק חוסן נפשי ומנגנוני התמודדות
הקפידו להשקיע בפיתוח מנגנוני התמודדות שיעזרו להם להתמודד עם הלחצים. במסגרת הדרכת הורים אני ממליצה על
תחביבים, יצירה או כל פעילות אחרת שמחזקת אתכם.
לאורך השבוע הקפידו על 1-2 פעמים בשבוע פעילות שהיא אתם עם עצמכם, הליכה, פילאטיס מכשירים בקבוצה, מאמא-נט, תחביב ישן מילדות, פגישה עם חברה. הכניסו אותו ללו"ז קבוע ביומן- זה הזמן שלכם לעצמכם וזהו העולם יסתדר עכשיו כי אתם "על מצב טיסה"
השתיקו את מר מצפון או המחשבה שזה “על חשבונם של הילדים”.
אתם עושים משהו חשוב לרווחה נפשית שלכם.
הזמן הזה עבור עצמכם הוא ממש כמו להתחבר ל"מטען חמלה" והוא יקר מפז עבורכם ועבור היחסים שלכם בבית. אל תוותרו על זה.
זכרו, הורה שדואג לעצמו, הוא הורה שיש לו יותר לתת לילדיו.
אתם ראויים לחמלה, גם כלפי עצמכם.
אם תשאלו אותי, דאגה עצמית אינה מותרות, היא הכרח.
שאלות נפוצות על שחיקת חמלה בהורות
מהם הסימנים הראשונים של שחיקת חמלה אצל הורים?
עייפות שלא חולפת גם אחרי מנוחה, קוצר רוח וצעקות שלא מאפיינות אתכם, תחושת ניתוק או קהות רגשית מול הילדים, ואשמה מתמדת על "לא מספיק". אם התחושות האלה נמשכות שבועות ולא חולפות – זה הזמן לעצור ולטפל בעצמכם.
מה ההבדל בין שחיקת חמלה לדיכאון?
שחיקת חמלה קשורה ישירות לעומס הטיפול המתמשך באחרים, והיא לרוב משתפרת כשמטפלים בעומס ובמילוי הצרכים של ההורה. דיכאון הוא מצב רחב יותר שמשפיע על כל תחומי החיים. התחושות יכולות להיות דומות, ולכן כשיש ספק – חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לאבחנה מדויקת.
האם שחיקת חמלה עוברת מעצמה?
כל עוד עומס הטיפול נמשך, שחיקת חמלה לרוב לא נעלמת מעצמה – היא נוטה להעמיק. החדשות הטובות: היא ניתנת למניעה ולטיפול. הכלים במאמר הזה הם התחלה טובה, וליווי מקצועי ממוקד יכול לייצר שינוי משמעותי כבר במספר מפגשים בודדים.
מתי כדאי לפנות לליווי מקצועי?
כשהתחושות נמשכות שבועות, כשהן פוגעות בקשר עם הילדים או בזוגיות, או כשאתם מרגישים שאתם "מתפקדים על אוטומט" בלי הנאה. יעוץ משפחתי ואישי נותן מקום לעצור, להבין מה קורה ולבנות דרך חזרה לרווחה אישית.
מאחלת לכם רווחה נפשית טובה והורות מספקת,
ואם את מרגישים שאתם לא יודעים מאיפה להתחיל,
שחסרים לכם הכלים וידע,
אל תישארו בזה לבד, תשאירו פרטים למטה ואחזור אליכם,
אפשר לקרוא עוד על יעוץ משפחתי, זוגי ואישי אצל שירלי, או להמשיך למאמר על זמן אישי עם כל ילד.
כי הורות היא לא רק ספונטנית.
השאירו פרטים או צרו קשר בוואטסאפ
שירלי שאול לניאדו
בעלים ומייסדת "תאומיקס – הבית להורות, יחסים, תאומים ומשפחה"
