רמז: זה לא 'עוד אפיקומן'…
בליל הסדר כל ילד שואל שאלה.
אבל לכל תאום – יש גם משאלה.
כזו שלא תמצאו בהגדה, אבל חיה בלב.
פשוטה. אמיתית. כזאת שנולדת איפשהו בין הנפש לקשר המיוחד שהוא חלק ממנו מרגע הלידה.
משאלתו של תאום – גרסת 2025 – היא רגע אחד קטן של נפרדות, בלי לוותר על הקרבה.
להרגיש שרואים אותו – לא רק כחצי מצמד, אלא כילד שלם, עם שם, רצון, קול ולב משלו.
ומה שהכי יפה? אפשר לתת להם את זה. הכי פשוט שיש.
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?– מבעד לעיניו של ילד שהוא תאום – בקשה שקטה מהלב
בחג הפסח אנחנו עוצרים לרגע, שואלים שאלות, מקשיבים לתשובות, וחושבים לעומק על הקשרים הכי קרובים שלנו – עם הילדים, המשפחה, והסיפורים שמלווים אותנו.
האם עצרתם רגע להרהר מה התאומים שלכם היו מבקשים באמת מהלב?
איך ירצו שיתייחסו אליהם באמת לאורך השנה (לא רק הלילה)
הלילה הזה, זו הזדמנות לעצור ולהקשיב לקול אחר – קולם של התאומים.
אותו קול שרוצה, להיות קצת יותר נראה. קצת יותר מובן.
לא "חצי מזוג", אלא ילד שלם. אדם בפני עצמו. אחד. יחיד ומיוחד גם או במיוחד שמדובר בתאומים
אז איך זה היה נשמע?
מה נשתנה הלילה הזה גרסת תאומים 2025
💬 שבכל הלילות… אנחנו אחד.
אבל הלילה הזה – תראו אותנו כשני אחים (שהם גם תאומים אבל לא רק).
שני אנשים שונים, שנולדו באותו יום – אבל לא נולדו זהים.
תנו לנו את המרחב להיות מי שאנחנו, כל אחד בדרכו. והזכירו לנו את השוני לצד הדמיון הרב.
💬 שבכל הלילות… נותנים לנו תוויות.
"השקט והפעלתן", "המסתדר וזה שמסדרים לו"…
אבל הלילה הזה – אולי נחליף תפקידים?
אולי אני דווקא רוצה להנהיג, להיות החברותי, להסתדר לבד?
פשוט תנו לי את ההזדמנות להראות שאני גם וגם.
אל תתייגו אותי ואפשרו לי להיות מה שבא לי, לפעמים שקט ולפעמים פעלתן
💬 שבכל הלילות… קוראים לנו "התאומים".
אבל הלילה הזה – תקראו לי בשמי.
זה שם שההורים שלי בחרו באהבה, במיוחד בשבילי.
ככה אדע שאתם מתייחסים ומתכוונים אלי. בלי קשר ל"צמד" שנולדנו. כי גם אני זקוק למרחב אישי
💬 שבכל הלילות… כשאני מצליח – מיד שואלים מה עם אחי.
אבל הלילה הזה – תחגגו איתי את ההישג שלי בלי קשר לתאום שלי.
אני זה שהצליח. אני זה שהתאמץ. מגיע לי רגע של גאווה, 100% שהוא רק שלי.
אולי זה נראה לכם מוזר, אבל אין לי הרבה הזדמנויות ביומיום לקבל את 100% תשומת הלב גם אם זה לרגעים ספורים.
אז תתחילו יותר לשאול עלי מבלי לעבור מיד לצל הזה ש(כמעט) תמיד נמצא לידי.
ולהורים המדהימים שלי
💬 שבכל הלילות… אתם עושים איתנו (כמעט) הכל ביחד.
אבל הלילה הזה – תשאלו אותי אם בכלל בא לי.
אולי דווקא היום – אני רוצה משהו שונה מאחי?
אפשרו לנו בתוך "הביחד" הזה גם רגעים של "לחוד".
אתם יכולים לדמיין כמה נהנה יחד- לחוד?
💬 שבכל הלילות… אני חולק אתכם עם אחי התאום.
אבל הלילה הזה – אני מבקש זמן לבד אתכם.
רק אני ואמא. רק אני ואבא.
בלי "קהל", בלי חלוקה, רק קשר של אחד על אחד. אני זקוק לכם ב100% שתיהיו רק איתי.
אל תחששו מקנאה בנינו, אל תנסו לתת לנו שווה בשווה.
אנחנו זקוקים ל"בנפרד הזה" ממלא אותנו בבלון חמצן לטובת הנפרדות שלנו.
זיכרו, "געגוע הוא הדבק הכי חזק בעולם"
💬 שבכל הלילות… אנחנו כמעט תמיד יחד.
זה מיוחד, זה מרגש, זו אהבה שאין לה מילים.
אבל הלילה הזה – תאפשרו לנו גם מרחב אישי, לצד ה"יחד".
כדי שנוכל להמשיך להיות קרובים, מתוך חופש – לא מתוך תפקיד קבוע מראש.
💛 ובסוף…
אני יודע שזה לא תמיד פשוט.
להכיל שניים, להקשיב לשניים, להתמודד עם הקואליציות שלנו,
לאהוב כל אחד – כאילו הוא היחיד (במיוחד כשמדד ההשוואה נמצא לכם מול העיניים)
אבל אתם עושים את זה כל כך יפה, ואיזה כיף לי שזכיתי בהורים מושלמים ממש כמו אתם
אין עליכם בעולם
אז תודה.
חג פסח שמח!
גם אתם מרגישים לפעמים בין לבין? בואו נדבר על זה
אם אתם הורים לתאומים, ואתם מרגישים לפעמים שאתם נעים בין הצורך בשוויון לבין הרצון לראות כל ילד כעולם שלם – אתם לא לבד.
אני מזמינה אתכם לתהליך של הדרכת הורים מותאמת למשפחות תאומים, כזה שמאפשר לראות, להקשיב ולהיות עבור כל ילד – בדיוק כפי שהוא. גם כשמדובר בתאומים.
אני כאן בשבילכם.
השאירו פרטים, ואחזור אליכם לשיחת היכרות נעימה, ללא התחייבות.
כי עם תאומים – תמיד יש בחירה
שירלי שאול לניאדו
בעלים ומייסדת "תאומיקס – הבית להורות, יחסים, תאומים ומשפחה"
